כתובות משרדינו

רחוב סוקולוב 29  הרצליה

רחוב התנופה 7 ירושלים

  • YouTube - White Circle
  • Facebook - White Circle
שרותי המשרד
משרד עו״ד מנחם א. כהן

©  כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד מנחם א. כהן

כיצד מחשבים מזונות ילדים 

לאחר הפסיקה החדשה של בית המשפט העליון?

כיצד מחשבים את דמי המזונות?

 

כיצד השפיעה פסיקת בית המשפט העליון מיום 19.7.17 על תחום המזונות?

(בע"ם 919/15 ובע"ם 1709/15)

 

מה הפתרון לעניין המזונות בחדר הגישור? (יש פתרון...)

 

 

 

אחד הנושאים המורכבים והטעונים ביותר בהליך גירושין הוא מזונות הילדים.

 

מעולם לא הייתה נוסחה ברורה לחישוב המזונות אלא כללים עקרוניים.

 

כללים אלה הפכו ביום 19.7.17 לברורים עוד פחות לאור פסיקת בית המשפט העליון בנושא המזונות.

 

לפני שנתייחס לפתרונות המוצעים בחדר הגישור לתחום המזונות נציין באופן כללי כיצד מחשבים את דמי המזונות.

 

הכללים שלהלן עודם תקפים לגבי ילדים בני 0-6 ותקפים באופן חלקי גם על ילדים בני 6-18 כפי שנהביר להלן.

 

כללים אלה מיושמים בצורה שונה לגבי כל זוג וזוג ומושפעים מהכנסות ההורים, ממספר הילדים ומהסדרי הראייה:​

 

1. מזונות – בגין כל ילד מחושב סך של 1,300-1,400 שקל לחודש. ככול שמספר הילדים גדל יורד בדרך כלל הסכום בגין כל ילד, כיוון שיש הוצאות חופפות כאשר מספר הילדים גדל. כך למשל, הוצאות הדלק כשיש ילד אחד לא מכפילות את עצמן כשיש שני ילדים.​

2. דמי מדור – מסכמים את סך הוצאות המדור של האם הכוללות שכר דירה/משכנתא, ארנונה, מים, ביוב, חשמל, ועד בית, גז, אינטרנט וכבלים. את הסכום מכפילים בחמישים אחוז במקרה של שלושה ילדים ומעלה, בארבעים אחוז במקרה של שני ילדים ובשלושים אחוז במקרה של ילד אחד.

3. הוצאות המשולמות חצי חצי – גן, צהרון, בית ספר פרטי, קייטנה, מורים פרטיים, חוגי העשרה, טיולים, מתנות לימי הולדת של חברים הוצאות צרכים רפואיים מיוחדים ו/או צרכים נפשיים ו/או טיפוליי שיניים ו/או ישור שיניים ו/או משקפים.

 

 

חוסר הוודאות בבית המשפט בנוגע לתחום המזונות גדול במיוחד, עשרה שופטים יקבעו כנראה עשרה סכומים שונים, שכן כל שופט מיישם את הכללים קצת אחרת.

 

העניין הפך ביום 19.7.17 למורכב עוד יותר כיוון שבית המשפט העליון קבע בפסק דין תקדימי כך:

 

"בין הגילאים 6-15 יחובו שני ההורים במזונות הקטין באופן שווה ... תוך שחלוקת הנטל בפועל תיקבע בהתאם ליכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות הכנסה מעבודה " *

 

 

פסק דין זה קובע כי בגילאים 6-15, כאשר המשמורת היא משותפת, יחלו דמי המזונות על שני ההורים בהתאם ליכולת הכלכלית שלהם.

 

כך למשל, לפי פסק הדין, אם שני בני הזוג מרוויחים סכום דומה והילדים נמצאים זמן שווה עם כל אחד מהם, לא יהיו תשלומי מזונות.

 

פסק הדין אינו מתייחס לתשלום מזונות ילדים בגילאי 0-6 , חובה שעודנה מוטלת במלואה על כתפי האב. באופן דומה, כאשר המשמורת איננה משותפת והילדים רוב הזמן נמצאים אצל האם, הרי שהכללים שצוינו חלים גם על ילדים בני 6-18.

 

 

אז מה עושים עם כל הבלבול הזה?

 

בסיס העבודה בגישור לגירושין הוא שיתוף פעולה. הרעיון הוא לבנות מערכת משפחתית שבה אומנם ההורים נפרדו אך עדיין מדובר במשפחה הפועלת בשיתוף פעולה ומאפשרת לילדים סביבה בטוחה, שקטה ומעצימה.

 

כך גם ניתן לפתור את שאלת המזונות בדרך של שיתוף פעולה ומבלי להזדקק לשופט. כיצד?

 

דמי המזונות נועדו לילדים כמובן. בהליכי הגישור המתקיימים במשרדנו בוחנים ביחד את היכולת הכלכלית של כל אחד מהצדדים ואת ההוצאות שלו. לאחר מכן אנו בוחנים ביחד מהם צרכי הילדים.

לאחר שברור לצדדים כמה כסף נדרש בכל חודש בכדי לכסות את הוצאות הילדים, ניתן לבחון מהם דמי המזונות הראויים שיכולו לקיים את הילדים מצד אחד ומאידך להשאיר הכנסה פנויה לכל אחד מההורים.

כל זאת תוך "הצצה" לכללים המנחים של בית המשפט ותוך היעזרות בהם.

 

נכון, זה לא תמיד קל אך נוכל לציין כי מעל לתשעים אחוז מהזוגות הפונים למשרדנו פותרים את הבעיה וחותמים על הסכם גירושין לשביעות רצונם.

 

למה מצליחים לפתור את זה?

 

לכאורה נראה כי לבני הזוג איטרסים מנוגדים בנוגע למזונות. אבל זה לא ממש מדויק. שני ההורים רוצים שהילדים יקבלו את כל הדרוש להם, גם כשהם אצל האב וגם כאשר הם עם האם.

 

יתרה מכך במקרים שבהם לא משולמים דמי מזונות כנדרש או כאשר משולמים דמי מזונות ביתר, ההורה המקופח חש מרמור שמביא למתח בתוך המשפחה.

 

זאת ועוד, במקרים קיצוניים ההורה המקופח אף עלול לשוחח עם הילדים על כך ולשתף את הילדים בביקורת שיש לו כלפי ההורה השני – דבר שמביא ילדים לפתח עוינות כלפי ההורה שלכאורה מקפח.

 

 

לסיכום

 

כאשר יושבים ומדברים ניתן לפתור הכל, גם את עניין המזונות המורכב.

 

בהליך הגישור נעזרים בפסיקת בית המשפט ובכללים המנחים אבל קודם כל בוחנים את הדברים בצורה הוגנת ושואפים לכך שכל הצדדים יקבלו את הדרוש להם – האב, האם והילדים.

 

כעת, נבקש להעלות בפניכם את עשרת הדיברות למתגרשים, מקווים שיש לכם עוד כוח ואם לא אז קחו הפסקה קטנה כי החלק הבא חשוב מאוד


 

 

למעוניינים, להלן חלקים נוספים מפסק הדין בע"ם 919/15 ובע"ם 1709/15.

 

 

"הדין לא יחייב עוד את חיובו הבלעדי של האב במזונות ההכרחיים, ויאפשר לחתור לחלוקת נטל הוגנת ושוויונית יותר בין ההורים תוך הבטחת טובת הילד, בנתון למכלול נסיבות העניין. אלו כוללות כמובן את מצבם הכלכלי היחסי של ההורים, בשים לב להכנסותיהם מכלל המקורות, לרבות הכנסה מעבודה, כמו גם את האופן שבו נחלקת ביניהם – אם נחלקת – המשמורת הפיזית.”

...

"באותם מקרים של משמורת פיזית משותפת שבהם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, או כשמצבה של האם אף משופר יותר, יכול שטובת הילד תחייב כי כל הורה יישא במזונותיו. זאת כדי להותיר בידי כל אחד מהם די משאבים הדרושים לצרכי הילד ההכרחיים ולמעלה מכך; וכדי להבטיח שבכל אחד מהבתים תתאפשר רמת חיים סבירה, מבלי שנוצרים פערים קיצוניים בין שני הבתים."

 

...

"החובה לדאוג לכלל מזונות הקטין מוטלת באופן שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם נקבעת על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה מעבודה. מבין שתי הפרשנויות האמורות, סברתי כי יש לבכר את האחרונה, אשר לדידי תיטיב להגשים את ערכי היסוד של שיטתנו המשפטית, כשבמרכזם טובת הילד ועיקרון השוויון בין המינים."

 

...

"בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.

 

א. במשמורת משותפת יישא כל הורה בעין בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים ולכן הוצאות אלה "יתקזזו" ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים (לפי אחוז מסוים משיעור המזונות שעליו יורה בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגילם של הילדים ולהערכתו את העלויות הכרוכות בהוצאות קיום שוטפות אלה מתוך כלל צורכיהם המגולמים במזונות).

 

ב. ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא "צרכים אחרים" (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד). ברגיל, יהיה זה מנגנון של הורה מרכז שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה).

 

לצד זאת, ניתן לחשוב על פתרונות נוספים כמו חשבון בנק משותף של ההורים, הכול לפי שיקול דעתה של הערכאה הדיוניות על-פי הנסיבות המשפחתיות. בהעדר קביעה אחרת, ההורה המרכז יהא זה אשר בית המשפט לענייני משפחה ימצא כי שימש עובר לגירושין כמטפל העיקרי בילדים.

 

ג. ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם ובהתאם למנגנון שייקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.

 

ד. כל הורה יישא בעין בהוצאות המדור של הקטינים, בכפוף לכך שהערכאה הדיונית תקדים ותבחן האם העול הכפול של נשיאה במדור המתאים לילדים אינו פוגע ביכולתם של ההורים לעמוד בתשלום המזונות שלהם נזקקים הילדים."