משרד עו"ד ומגשרים מנחם א. כהן
גישור לגירושין, יעוץ זוגי והרצאות

כשדופקים על חלון בפטיש מקבלים זכוכית שבורה ובית פרוץ. הזכוכית השבורה היא התוצאה של הפעולה. באותו אופן הבגידה היא תוצאה, הזכוכית השבורה, היא לא הבעיה, הבגידה נובעת מהתנהלות אישית לא נכונה ולעתים היא יכולה להצביע על בעיה במערכת הזוגית.

כפי שכתבתי בחלק שנקרא "נאמנות" - בגידה היא לא רק קיום מגע מיני עם אחר, אלא קודם כל פגיעה במחויבות ההדדית. ככל שהבעיה בקשר עמוקה יותר כך עלולה להיות רמת בגידה חריפה יותר. אז איך אפשר לחזק נאמנות בין בני זוג? התשובה הפשוטה היא חיזוק הקשר; ככל שהקשר איתן יותר כך הסיכוי לבגידה פוחת.

אציין כמה כלים שיכולים לסייע בשימור הנאמנות:

1. נאמנות לעצמי

לפני שאציין כלים פרקטיים לשמירת נאמנות ראוי לצאת לדרך בצעד הראשון והחשוב ביותר - אדם לא יכול להיות נאמן לאף אדם אחר אם הוא לא נאמן לעצמו.

האם אתה מקיים את מה שאתה מבטיח לעצמך? האם אתה עושה את מה שהחלטת לעשות? כמה אתה מתאמץ להוציא את רצונותיך אל הפועל? האם אתה מאמין בעצמך?

תחום נאמנות האדם לעצמו הוא רחב ויכול למלא כמה ספרים. בבימה זו נסתפק בהנחה כי הדרך לתת נאמנות לאחר היא לפתח את הנאמנות לעצמי – לעמוד במילה שלי, לגלות את החלומות שלי, לעשות את מה שדרוש כדי להגשים את הרצונות שלי ולהאמין בעצמי – אותה אמונה בעצמך היא בסיס הנאמנות לכל אדם ועניין.

2. לעצור בזמן – רמת המחשבה

מתוך שירו של שלום חנוך, "דיאלוג":

"מדובר באותן המילים.
תוכלי בלעדי? לא.
ואתה בלעדי? לא לא.
ולפתע פתאום יכולים.
היא: פתאום התאהבתי גם בו..."

אחרי שהיא נותנת לבן זוגה את אהבתה, ולאחר שהיא מצהירה שהיא לא תוכל בלעדיו - "פתאום" היא מתאהבת. לא, זה לא קורה פתאום, מדובר בתהליך ארוך שנבנה בדרך כלל לאט.

הפגיעה בנאמנות נעשית בשלבים. בתחילה היא מופיעה במחשבות (שיוצרות רגשות), אחר כך היא יכולה להופיע בדיבור ולבסוף במעשים. לכן, אם אנו רוצים לעצור את התהליך הזה בזמן עלינו קודם כל לבחון את המחשבות שלנו ולטפל בבעיה כבר בשלב הזה, לפני שהיא עוברת לשני השלבים הבאים.

כל ביקורת על בן הזוג יכולה להרחיק אותנו ממנו, וככל שהיא משמעותית יותר נתרחק ממנו יותר. ברור שאי אפשר לצפות שלא תהיה ביקורת אבל אפשר בהחלט להפחית אותה כמעט עד לאפס, על כך תוכלו לקרוא בפרק "כיצד להפחית את הביקורת על בן הזוג".

3. לעצור בזמן – רמת המעשה

הבגידה הפיזית מתחילה בצעד קטן לכיוון בן המין השני והיא כלל לא מתרחשת "פתאום". לאחר הצעד הקטן מגיע "מדרון חלקלק" ושאר הצעדים מגיעים תוך החלקה מהירה אליהם. לכן מומלץ להיזהר כבר מהצעד הראשון.

כאשר נוצרת הבגידה הקטנה ביותר, כמו שיחה אינטימית עם קולגה או אפילו מבט רומנטי, עצרו לרגע, שלטו במצב, חשבו אם זה נכון ובדקו:

1. האם נכון לעשות את הצעד שעשיתי או שאני רוצה לעשות?

2. מה מפריע לכם בקשר שלכם?

3. מה חסר בו?
4. למה אתם מוכנים לסכן את חיי הזוגיות שלכם, את חיי המשפחה שלכם, את חוזקם הנפשי של ילדיכם?
5. האם שיתפתם את בן זוגכם במה שעובר עליכם?

אל תתנו לדברים להחמיר, עצרו אותם מיד בהתחלה.

4. שתפו

כאשר עושים משהו נגד בן הזוג, אפילו אם הוא קטן, נוצרת מיד לגיטימציה לעשות נגדו פעולות נוספות וכך הולכת ונערמת לה שורה של מעשים לא אתיים כנגדו.

כפי שהסברתי בפרק העוסק במרחק בין בני זוג, כל דבר שבן הזוג לא היה רוצה שתעשו ועשיתם ללא ידיעתו, מרחיק אתכם ממנו, גם אם הוא לא יודע עליו. ההתרחקות מתרחשת בתוככם. זהו תהליך התרחקות פנימי שמקבל ביטוי בהתנהגות.

וככל שאתם מסתירים מבן הזוג שלכם פעולות שעשיתם נגדו אתם מתרחקים ממנו. יתרה מזאת, הערכתכם לבן הזוג תרד, כי תנסו להצדיק את הפעולות שלכם.

הדרך לעצור את השרשרת היא לספר על כך לבן הזוג בגילוי לב, גם אם הדבר קשה. קשה יותר לתקן סדקים בהמשך ואף נעשה קשה יותר אם חלילה הדברים ממשיכים להתדרדר. טעיתם ופעלתם בניגוד לקוד מוסרי שמוסכם על ידכם – ספרו לבן הזוג, פעלתם לפי שיקול דעת מוטעה – דברו על זה.

זאת מערכת אוורור וניקוי חיונית לזוגיות, בלעדיה פעולות כנגד האחר ילכו ויתעצמו ובזכותה "תזרקו את הזבל שלכם" מחוץ לבית, ולא בתוכו.

5. זה לא היא או הוא - זה אני.

בן הזוג משמש מראה לעצמנו, לחסרונות שלנו ולבעיות שלנו. כך למשל, אם אשתך אומרת לך שאתה עצבני ולא רגוע, כנראה שאתה באמת כזה. לא חשוב כמה סיבות טובות תמצא לעצבנות שלך ולא חשוב אם תמצא תירוצים בנוסח "כל הגברים לא רגועים..."  - בסוף התכונות הן שלך, והן יישארו שלך – גם אם תאשים אותה.

זאת בדיוק הסיבה ששמונים וחמישה אחוזים מהאנשים שעוזבים בן זוג לטובת אדם אחר לא נשארים עם בן זוגם החדש. במערכת החדשה הם נתקלים לרוב באותן הבעיות שהיו להם עם האישה הקודמת, הם למעשה נתקלים בעצמם.

לכן, אם אתם ממהרים לחשוב שמציאת בת זוג חדשה תפתור את הבעיות שלכם, תחשבו על זה שוב...

6.  עיוורון חלקי

הסדק הראשון בסכר הזוגיות הוא עצם ההסתכלות על גירושין מראש כחלופה אפשרית. נכון, כולנו מבינים שזו אפשרות שתמיד קיימת, אבל כדי ליצור חיבור איתן שבו אין זליגה לבני זוג אחרים, אפשר להחליט כי האדם הנבחר, אם בחתונה ואם לא, הוא זה שאיתו אבנה את משפחתי, הוא זה שאיתו אני מתחבר בכל הרמות השונות והוא זה שאיתו אסיים את חיי.

החלטה שכזו יוצרת "עיוורון חלקי" כלפי בני המין השני. הם לא רלוונטיים ואין לכם שום עניין בהם, כי אתם כבר לא רואים אותם כבני זוג אפשריים אלא אך ורק את בן זוגכם.

החוסר שבהחלטה חד משמעית כי האחד שלצידו התעוררתם הבוקר הוא זה שיתעורר לידכם גם בגיל 80, פותח פתח למחשבות על בני זוג אחרים ואל גילויי חיבה כלפיהם. זהו שוב "מדרון חלקלק", וכפי שוודאי כבר הבנתם - אפשר לבחור לעצור לפני שמתחילים לגלוש במורד.

וכן, ברור שבן הזוג שלכם הוא לא מושלם, כפי שאתם לא, וברור שיש דברים שמפריעים לכם, אבל זה לאו דווקא צריך להרחיק אתכם ממנו. אולי דווקא לקרב ביניכם ולרצות לסייע לו להשתפר ולעמוד לצידו למרות אותם חסרונות, כפי שהייתם אתם רוצים שיעשו כלפיכם.

7. אנו לא דבר אחד

כשאישה בדיאטה רוצה לטרוף את עוגת הקצפת שהגישו לה, מתעוררים בה לפעמים שני קולות – האחד אומר לה, "אסור לי לאכול אותה, אני בדיאטה!", והאחר, "לא יקרה כלום אם עכשיו אוכל חתיכה אחת, בכל זאת מדובר ביום ההולדת של דודה רבקה..."

הדבר נכון בנוגע לכל פעולה שאנו מתכוונים לעשות. יכולים להתעורר בנו כמה קולות מנוגדים. כשגבר עומד במכונית ברמזור וחוצה את הכביש אישה מושכת עם מחשוף שלא משאיר מקום להרבה דמיון, יכול לעלות בו קול שאומר "אני רוצה לשכב איתה". זהו קול טבעי, אולם אם הוא מחויב לקשר הזוגי יתעורר בו גם קול נוסף - "מה פתאום!" ולקול הנוסף הזה יהיו טענות טובות ורבות כנגד קול היצר הטבעי.

השאלה היא לאיזה קול נותנים את המשקל ומי מנהל את כל הקולות הללו – האם זה היצר או האם הרגש לבן הזוג, המחויבות למשפחה, השכל שרואה תמונה רחבה יותר ולא את הרגע הזה בלבד. אצל אדם שגיבש בעצמו את המחויבות לבת זוגו הקול השקול גובר תוך שבריר שנייה על הקול המשבש.

עצה שאני מוצא כיעילה היא לא להיבהל מכך שעולה מחשבה יצרית. היצר טבוע בנו ואף חשוב לקיומנו. אין הדבר מצביע בהכרח על בוגדנותנו, השאלה היא בסך הכול איך מנהלים את היצר הזה שטבוע בנו.

8. זה לא פיזי

כל בגידה בבן הזוג היא תולדה של ריחוק רגשי מבן הזוג. יכולה להישמע הטענה הבאה: "תראה, התחתנו לפני עשרים שנה, אז היא הייתה מדהימה, היום היא נראית לא רע, אבל אני כבר לא נמשך אליה כל כך". לכאורה נדמה שיש כאן בעיה פיזית, הוא נמשך פחות אל אשתו. אבל אני טוען שזה כלל לא עניין פיזי, משהו אחר קרה ביניהם.

כפי שתוכלו לקרוא בפרק העוסק במיניות, משיכה פיזית יכולה להיות דבר פיזי בלבד אך כאשר מדובר על משיכה בין בני זוג היא תוצאה של משיכה רוחנית ורגשית. שיחה עמוקה וקרבה נפשית מעוררים את הפן הפיזי. כך לדוגמה תוכלו לראות כיצד בני זוג בפער גילים של עשרות שנים נמשכים זה לזה ואיך מתקיימת משיכה אדירה לבן זוג בעל מראה חיצוני פחות טוב.

הצעד הראשון למניעת בגידה הוא להבין שהפן הפיזי הוא לא זה שמונע קשר חזק ביניכם, הוא לא מונע משיכה אדירה, וגם אם השתניתם עם השנים, עדיין המשיכה יכולה לא להיפגע. במילים אחרות – הקשר הרגשי, הנפשי, הרוחני הוא הקושר ביניכם.

אני מאחל לכם הצלחה רבה מתוך מחויבות ונאמנות,
מנחם כהן.